: ספר סימן רעז

הקודם הבא

שיל"ת ב` אויפאלו ב` מו"מ תרנ"ה לפ"ק:

יתנך ד` עליון, ונראה בבנין אפריון, בשוב ד` שיבת ציון לתלמידי אהובי הרבני החו"ב זך הרעיון כמו"ה צבי נ"י:

מכתבך קבלתי ולא היה פנאי להשיב כי הייתי טרוד בתשובה חמורה ועל דבר אשר עוררת שמנהג הנשים כשצריכות לילך לטבילה אפי` שערותיהן ארוכות ביותר כגון אחר לידה אין חותכין אותן עד לאחר הטבילה ותימא בעיניך הא קי"ל בסי` קצ"ח דצפורן המדולדל וכן אבר ובשר המדולדלים חוצצין וכתב ב"י שם הטעם משום דכל העומד לקצוץ כקצוץ דמי וה"נ כיון דלאחר הטבילה חותכין השערות הוי כקצוץ וחוצץ, עד שמצאת בחת"ס יו"ד סי` קצ"ה שכתב על הכלות שטובלות ושערותיהן ארוכות ועומדין לקצץ אחר בעילת מצוה דל"ש כל העומד לקצוץ עפ"י תוס` ב"ק ע"ו ע"ב ד"ה כל העומד דכיון דבין שחיטה וזריקה בעינן מצות קבלת דם לא אמרינן בשעת שחיטה כל העומד לזרוק כזרוק וה"נ גבי כלות אין השער עומד לקצוץ עד אחר בעילת מצוה והבעילה מפסקת בין בעילה לגילוח לא הוי כקצוץ וק"ל עדיין בנידון דידך אינו מחוסר מעשה בין טבילה לגילוח והוי כקצוץ וחוצץ:

ועל דברת חת"ס תמהת דשאני התם דא"א לזרוק בלי קבלת דם אבל כאן אפשר לחתוך בלי בעילת מצוה הגם כי הוא חילוקא דרבנן מ"מ אין כאן תימא דהא לא אמרינן דהוי כקצוץ אלא משום דעומד לקצוץ והרי אינו עומד לקצוץ עד אחר בעילת מצוה אף שאפשר לקצוץ מ"מ אינו עומד לכך עד אחר בעילת מצוה ולא הוי כקצוץ:

וגם בנידון דידן לק"מ דשאני גבי כלות דאחר בעילת מצוה כולן מגלחין שערותיהן דכן מנהג בנות ישראל הכשרות הוי עומד לקצוץ וצריך חת"ס לסברתו אבל כאן וכי יש איזה מנהג לגלח אחר הטבילה או קפידא ע"ז מי שרוצית מגלחת מיד ומי שאינה רוצית אינה מגלחת אלא לאח"ז ואין כאן עומד לקצוץ כלל ואינו חוצץ:

ובר מן דין דא"צ כלל לסברת חת"ס דבעילת מצוה הוי מעשה המפסיק בין טבילה לגילוח דסברת תוס` הוא כך דלא אמרינן כל העומד לזרוק כזרוק דמה"ט פרה מטמא טומאת אוכלין אלא אם עומד לזרוק השתא באותו רגע שאנו אומרים שהוא אוכל דהיינו אחר קבלת דם וא"כ הוי ברגע זו כזרוק והוי אוכל אבל בשעת שחיטה א"א לומר דהשתא עומד לזרוק דברגע זו אינו עומד לזרוק ולא הוי עכשיו כזרוק ואינו ראויה לאכילה והוי שחיטה שאינו ראויה ולא משום דמחוסר שני מעשים אלא כיון דעדיין מחוסר מעשה קבלה א"כ עכשיו אינו עומד לזרוק ואינו כזרוק בשביל שיהיה אח"כ עומד לזרוק, וה"נ גבי טבילה אם עומד לקצוץ קודם טבילה כמו אבר ובשר וצפורן מדולדל שעומד לקצוץ קודם טבילה בשביל דלדולו הוי כקצוץ וחוצץ בשעת טבילה אבל השערות כיון שאין עומדים לקצוץ עד אחר הטבילה לא הוי כקצוץ עד אחר הטבילה ואין כאן חציצה בשעת טבילה ולפ"ז גם בנ"ד אין כאן חציצה כיון שאינו עומד לקצוץ עד אחר הטבילה:

ומעתה מ"ש חת"ס שם דמנזיר טמא שטבל בז` וגילח בח` דאמרינן בנזיר מ"ד דיצא ידי טבילה ואמאי נימא כל העומד לקצוץ כקצוץ והוי חציצה ומזה הוכיח דבשערות אין קפידא אפי` עומד לקצוץ, ולפמ"ש אין ראיה כיון דנזיר אינו מגלח אלא לאחר טבילה א"כ עד לאחר טבילה אינו עומד לקצוץ ואינו כקצוץ ואינו חוצץ:

ומ"מ אינני יודע טעם למה אין מגלחין קודם טבילה ב` או ג` ימים ובחפיפת ראש יסירו שערות הקטנים ולא יהיה שום חשש כלל אבל אין להרעיש בשביל זה לפענ"ד, ובזה הנני חותם בברכה שלימה, בתורת ד` תמימה, עדי יבנה ד` שמה, רבך הנאמן דוש"ת באהבה:

עמרם הק` בלוהם בק"ק הנ"ל:

+ ציונים לספרים המביאים את דברי הבית שערים, שו"ת שארית יהודה סי` קל"ג, שו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סי` א`.+